לכל משבר אישי, משפחתי או כלכלי יש גם ביטוי פיזי במרחב שבו אנחנו חיים. הבית שספג את השגרה שלפני השינוי, נושא על קירותיו את הזיכרון. כשאנחנו מחליטים לשפץ אחרי תקופה קשה, זו איננה רק פעולה טכנית. זהו תהליך של ריפוי – דרך מוחשית להחזיר לעצמנו שליטה, סדר ומשמעות. אדריכלות כתרפיה האדריכלות
לא במקרה אנחנו נמשכים אל מגע של עץ, אבן או בד טבעי. הגוף והמוח שלנו מגיבים באופן שונה לגמרי כאשר הם פוגשים חומרים חיים. בעידן שבו מרבית הבנייה מתבצעת מבטון, פלסטיק ומתכות, חשוב לזכור שחומר טבעי איננו נוסטלגיה הוא מרפא. החומר כחוויה חושית הקשר בין האדם לחומר הוא ביולוגי.במגע עם חומר
העולם שבו אנחנו חיים רועש, צפוף ומרובה גירויים. גם בתוך הבית, המרחב שאמור לספק שקט ונשימה, אנחנו מוקפים במסכים, חפצים וצלילים. דווקא כאן, בתוך הסביבה הביתית, חשוב לייצר מרחב אישי – פינה אחת לפחות שמאפשרת רגיעה, התבוננות וחיבור לעצמנו. הצורך הביולוגי בשקט מחקרים בתחום הנוירו־פסיכולוגיה מראים ששהייה בסביבה רועשת או עמוסת
הריפוי מתחיל במרחב הבית שבו אנו חיים משפיע על גופנו ועל נפשנו במידה לא פחותה מתזונה, תנועה או שינה. תכנון אדריכלי מודע יכול להפוך את הבית ממבנה פונקציונלי למערכת טיפולית – מרחב שמוריד סטרס, תומך בריכוז ומחזיר תחושת יציבות וביטחון. אדריכלות כגורם טיפולי מחקרים בפסיכולוגיה סביבתית מראים כי סביבה מתוכננת היטב
אדריכלות רגשית וסביבתית איננה מגמה חולפת, אלא תחום מחקר והתבוננות עמוק באדם ובסביבה. הבית שבו אנו גרים הוא לא רק קופסה פונקציונלית; הוא מערכת חיה ונושמת המשפיעה על המוח, על מערכת העצבים, על השינה, על האנרגיה היומיומית ועל תחושת האיזון הפנימי שלנו. אור טבעי ואוורור לאור יש השפעה ישירה על המערכת
בניית בית פרטי היא חלום עבור רבים – אך זהו גם תהליך מורכב, שדורש סבלנות, תכנון מוקדם וליווי מקצועי. אחת השאלות המרכזיות שכל מי שנמצא בתחילת הדרך שואל היא: “כמה זמן ייקח עד שניכנס לגור?” במאמר הזה תמצאו תשובה מפורטת לשאלה, כולל הסבר על שלבי הבנייה, הגורמים שמשפיעים על לוחות הזמנים,
תכנון, התאמה אישית וראייה אדריכלית כוללת | מאת קלרה רגן, אדריכליתשיפוץ בית הוא הרבה יותר מתהליך טכני. זהו רגע משמעותי שבו משפחה מחליטה לעצור, להגדיר מחדש את הצרכים שלה, וליצור בית שמרגיש מדויק לחיים של היום. אם אתם מתגוררים באזור השפלה – זה המאמר שיכול לשנות את כל מה שחשבתם על
איך לזהות נזקים במבנה אחרי פיצוץ או גל הדף, גם בלי פגיעה ישירה?קלרה רגן, אדריכלית המציאות שבה אנחנו חיים מחייבת אותנו לשאול שאלות חדשות על הבית שלנו. האם הוא באמת בטוח? האם משהו השתנה מאז הנפילה האחרונה?לא כל נזק נראה לעין – ולא צריך פגיעה ישירה כדי שמבנה ייפגע.זה קרה גם
המדריך המלא להגנה פיזית ורגשית במצבי חירוםמאת: קלרה רגן, אדריכלית 📍 הקדמה – מה זה בכלל “מרחב מוגן”? מאז שהחיים שלנו נכנסו למציאות של אזעקות יומיומיות, אחת השאלות שאני שומעת הכי הרבה מלקוחות, שכנים וחברות היא:“איפה באמת הכי בטוח להיות?”זה לא מובן מאליו.לא לכולם יש ממ”ד.לא כולם גרים בבניין חדש.ולא תמיד
בעידן שבו כולם מדברים על בינה מלאכותית – אני מציעה לחזור לשורשים אנחנו חיים בעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת במהירות מסחררת. בינה מלאכותית יודעת לבחור לנו צבעים, לסדר לנו רהיטים ולתכנן בתים בצורה מתוחכמת. אבל האם היא באמת יודעת איך אנחנו רוצים להרגיש בתוך המרחב שלנו? אדריכלות רגשית היא לא רק טרנד
