מגזין העיצוב

בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי חושבת יותר ויותר על שאלה שמעסיקה לא רק אדריכלים ומתכנני ערים, אלא גם משפחות, הורים, צעירים ואנשים שמנסים להבין איך הם רוצים לחיות את השנים הבאות שלהם.השאלה הזאת אינה קשורה רק למחירי נדל”ן, למספר חדרים או למיקום על המפה. היא עמוקה יותר. היא נוגעת לאיכות

יש משהו שמטריד אותי כבר שנים. אני רואה יותר ויותר בתים שנראים מצוין בתמונות, אבל פחות ופחות בתים שמתאימים באמת לאנשים שחיים בהם. כשהפתרון המוכן לא קשור לבעיה האמיתית  היא רוצה להגדיל את המטבח, להוסיף חדר, לפתוח את החלל או לשנות את התוכנית. מבחינתה, הבעיה כבר הוגדרה, והשלב הבא הוא פשוט

איך לוקחים בית ישן במושב או בשכונה ותיקה בשפלה, מלא בזכרונות וקירות סגורים, והופכים אותו לבית בריא, מואר ומודרני בלי לאבד את הנשמה שלו? קלרה רגן על אדריכלות רגשית שיוצרת חיים חדשים במבנים ותיקים.לבתים הישנים של אזור השפלה – אלו שנבנו כאן בשנות ה-50, ה-60 או ה-70 במושבים הירוקים, בקיבוצים או

חדר ילדים הוא אחד החללים הכי דינמיים בבית. זה חדר שמשתנה יחד עם הילדות והילדים עצמם: צעצועים מתחלפים בספרים, פינת יצירה הופכת לפינת לימוד, מיטת מעבר מוחלפת במיטה גדולה יותר, ופתאום גם פרטיות מתחילה לקבל משמעות. לכן, תכנון חדר ילדים נכון לא מתחיל מבחירת צבע לקיר או מדף מעוצב, אלא מהבנה

חדר השינה הוא החדר היחיד בבית שלא באמת צריך להרשים אף אחד. לא אורחים, לא משפחה, לא הרשתות החברתיות. ובכל זאת, זה אולי החלל שהכי משפיע על איכות החיים שלנו.זה המקום שבו היום נגמר. המקום שבו הגוף אמור להירגע, הראש להאט, והבית כולו להפוך פתאום לשקט יותר. לכן עיצוב חדר שינה

יש משהו במה שמרגישות הרגליים שאי אפשר לזייף. שטיח טוב הוא לא פריט נלווה לעיצוב. הוא לא משהו שמוסיפים בסוף, כשכל ההחלטות החשובות כבר התקבלו. הוא אחת השכבות הראשונות שמגדירות איך הבית באמת ירגיש, ולא רק איך הוא ייראה בתמונה.בעבודה שלי בתחום האדריכלות ועיצוב פנים, אני רואה שוב ושוב את אותה

יש משהו מטעה במטבחים יפים. בתמונות הכול נראה נכון: חומרים מדויקים, תאורה נעימה, קומפוזיציה מאוזנת. אבל המטבח האמיתי אינו נמדד ברגע שבו מצלמים אותו, אלא ברגעים הקטנים של היום יום. בבוקר עמוס, בארוחה משפחתית, בתנועה בין פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. כאן בדיוק מתגלות ההחלטות שלא רואים. גובה משטח שלא

השנים ניכרות על הקירות. הצבע דהוי, תחושת צפיפות בחדרים ובמטבח ואתם מרגישים שהדירה שלכם, כבר אינה מתאימה לחיים שמתרחשים בתוכה.זה לא תמיד דרמטי. לפעמים זו תחושה שקטה של חוסר זרימה, של עומס, של פער בין מה שהבית אמור להיות לבין איך שהוא באמת מרגיש.במקרים רבים, בעלי דירות מגיעים לשלב הזה עם

משרד הוא הרבה יותר ממקום שבו עובדים. הוא מרחב שבו מתקבלות החלטות, נחתמות עסקאות ונבנית תדמית. כאשר חלל העבודה אינו עומד בקצב ההתפתחות של העסק, נוצר דיסוננס. המותג שואף קדימה, אך המרחב נשאר מאחור. לקוחות מרגישים זאת מיד, גם אם אינם יודעים להסביר מדוע. עובדים חווים עומס, חוסר סדר וירידה בריכוז.

כשאנשים מחפשים מידע על תוכנית אדריכלית, הם בדרך כלל רוצים להבין מה הם מקבלים, כמה זה עולה, ואיך זה מתקדם לבנייה. אבל תוכנית אדריכלית טובה היא הרבה יותר ממענה טכני – היא הבסיס לאופן שבו נחיה, נרגיש וננוע במרחב שלנו לאורך שנים.בגישה של אדריכלות רגשית ובנייה בת־קיימא, התוכנית האדריכלית היא השלב